תרבות ארגונית – נשית או גברית?
רונן מרדכי גרין מספר כי בארגון אליו עוברים קיימת תרבות ארגונית. זו יכולה להיות תרבות ארגונית דומה למדינת המקור או תרבות ארגונית שונה. חשוב להעביר למוצבות את כללי התרבות הארגונית במקום החדש. הכשרה זו יכולה להיעשות גם טרם ההגעה למדינה החדשה, אולם חשוב להמשיך אותה בליווי עובד מקומי, עם ההגעה ותחילת התפקיד. המוצב החדש יכול ללמוד את התרבות הארגונית מהתבוננות, אולם זה תהליך ארוך. יש אפשרות לקבל חומר כתוב. בדרך כלל יש חומרים כתובים על חזון וערכים, מסמכים שפורסמו לציבור הרחב, שמהם המוצב החדש יוכל ללמוד על הארגון. שיחות עם עובדים גם הן יסייעו לעובד החדש ללמוד על הארגון.
ביפן למשל, נהוגה תרבות ישיבה בחלל אחד של המנהלים והעובדים. העובדים חשופים כל הזמן לעיני המנהלים. המוצבת ליפן צריכה לדעת זאת מראש ולא להיות מופתעת מחוסר הפרטיות שהיא צפויה להרגיש עם המעבר.
בארה”ב נהוגה ישיבה ב OPEN SPACE או במשרדים למנהלים. המוצבת לארה”ב תקבל מיקום בהתאם לתפקיד אליו היא עוברת, אולם צפוי שלא יהיה לה הבדל גדול מהנהוג בארץ.
המוצבת ליפן, תעבור למדינה הממוקמת גבוה בממד הקולקטיבסטי. המחויבות לשעות עבודה מרובות, למטרות הארגון ולהשקעה בהן לפעמים ללא קבלת תגמול נוסף, היא מקובלת ביפן. מוצבת המגיעה מישראל עלולה להיתקל בסטנדרטיים גבוהים מהנהוגים כאן ויהיה עליה להסתגל לכך.
המוצבת לארה”ב צפויה לחוות פחות הבדלים. ישראל יותר גבוהה מיפן במימד האינדיבדואליזם , אולם ארה”ב הרבה יותר גבוהה משתיהן.
רונן מרדכי גרין מסביר כי בישראל קיימת פחות פורמליות ברוב הארגונים. לעובדים בדרך כלל יש אפשרות להגיע לממונים שמעליהם ולמנהלים בדרגות הגבוהות יותר. למוצבת ביפן ייתכן ויהיה צורך להסתגל לצורה שונה של התנהלות. מרחק הסמכות ביפן גבוה יותר ויש חשיבות גדולה יותר מאשר בישראל להיררכיות הפניות. למוצבת בארה”ב יהיה קל יותר בהבט זה, עדיין מרחק סמכות גבוה משל ישראל, אבל פחות מיפן.
מבחינת ההתייחסות לזמן, בשתי הארצות, היחס לזמן שונה מבישראל. בישראל פחות חשיבות לנושא הזמן. פחות עמידה בלוחות זמנים. בארה”ב וביפן יהיה על המוצבות להתרגל להסתכלות אחרת. בארה”ב “זמן הוא כסף”, משאב חשוב שיש להשתמש בו ביעילות. לא תתקבל בהבנה גישה ישראלית של “יהיה בסדר”, או תכנון תוך כדי עבודה.
להצבתה של האשה בתפקיד בחול יש מספר יתרונות
- אשה כיצור דואלי – מאחר ונשים רגילות למילוי מספר רב של תפקידים בחיי היום יום, יש להן יתרון ביכולת ההסתגלות למגוון רב של תפקידים במקביל. הן יוכלו ביתר קלות להסתגל לבצוע התפקידים העסקיים החדשים במקביל להסתגלות המשפחתית למסגרת.
- סרגל מאמץ – נשים באופן כללי צריכות להתאמץ יותר לאורך כל חייהן, להוכיח את עצמן כדי להתגבר על דעות קדומות ולכן יתמודדו ביתר קלות עם קשיי הסתגלות במדינה זרה.
- בולטות ונראות – נשים יתמודדו ביתר קלות עם התבוננות יתר וביקורת , מאחר וכנשים, הן רגילות (לפי המאמר) להיות במצבים בהן הן מתמודדות עם בולטות יתר. לנשים יתרון מעצם היותן יחסית חריגות בנוסף הגברי, ולכן ההתבלטות שלהן יכולה להוות יתרון.
- יכולת התמודדות – לנשים מעצם היותן נשים, יש גם בארץ צורך להתמודד בסביבה הגברית שבדרך כלל שולטת (מניחה שאנחנו מדברים על שכבות ניהול). מסיבה זו, לנשים גם במסגרת תפקידן החדש, תהיה יכולת התמודדות טובה יותר, מאחר ויש להן ניסיון. יכול להיות שזה יהווה אפילו יתרון נוסף וכנשים, הן תזכינה להערכת יתר, על עצם ההתמודדות שלהן בלקיחת התפקיד.
- אינטואיציה נשית – יתכן ואם קיים באמת חוש שישי לנשים (אינטואיציה), למרות שקיומו לא הוכח, חוש זה יוכל לסייע להן במילוי התפקיד החדש.
- מיומנויות בין אישיות – לנשים (הכללה ) יש יכולות אישיות המאפינות ביותר רגישות ומודעות בין אישית מאשר לגברים. יכולות אלה יוכלו לסייע להן ביצירת קשרים טובה יותר בסביבה החדשה, השתלבות קלה יותר ושיתוף פעולה עם הסובבים אותם, ממונים ולקוחות.
- אם מדובר בנשים רווקות, שהן החתך השכיח יותר של נשים שנשלחות לתפקידים בחול, לחברה השולחת זה מהווה יתרון כלכלי. העלויות נמוכות יותר מאשר שליחת משפחה.
- נשים מייצגות בצורה טובה יותר אינטרסים של שני המינים
חסרונות
- הקצנת הזרות – מוצבת אשה בולטת לכאורה פעמיים, מעצם היותה זרה ומעצם היותה אשה.
- במדינות שבהן לא נהוג שנשים משמשות בתפקידים ניהוליים, האשה המוצבת תצטרך גורם מתווך, שזו תוספת מיותרת מבחינת החברה השולחת.
- אפקט ההילה – אשה מצליחה יכולה להתפס כאיום על ידי הסביבה ובכך לפגוע בהצלחת התפקיד שבאה למלא.
- חשיפה לסכנות – יש קושי בהצבת נשים באזורים מסוכנים, בהן נדרשת ניידות למקומות נידחים או מסוכנים, או בהן רמת ההיגיינה נמוכה מאד.
