השקעות בנדלן בהודו

צריכים אפיק השקעה ושמעתם על הודו? האם כדאי לכם או לא כדאי לכם להכנס להשקעה בנדלן בהודו 

החסרונות של השקת נדלן בהודו

שוק הנדלן של הודו הינו  תנודתי ולא יציב אזורים פחות מפותחים. מחירי נדלן  בפרוייקטים של בנייה יכולים להשתנות בפתאומיות, וישנם פרויקטים של בנייה אדירה ונרחבת שלא תמיד  מסתיימים בזמן דבר ההופך את ההשקעה לטיפה מוסכנת.

מרחק הכוח

מיקומה הגבוה של הודו במרחק הכח נובע הן מהיותה קולוניה במשך 200 שנה והן מן הפערים הנרחבים שבתוך האוכלוסיה. שכבה משכילה שמנהלת את המדינה מול חלק גדול באוכלוסיה של אנאלפביתים החיים בדלות רבה. עם כל זה המנהל ההודי רואה את עצמו כאיכפתי יותר וכמתחשב יותר בעובדיו ביחס למנהל המערבי.

בכתבה שהיתה נכתבת על הודו היה בודאי מתואר הפער הקיים בין השכבה המנהלת שהיא משכילה לעומת שכבת העובדים שאינם משכילים במקרה הטוב או אנאלפביתים במקרה הפחות טוב וכן יחסו הטוב של המנהל לעובדיו מול יראת הכבוד שחשים העובדים בהודו כלפי המנהלים. בשל הציון הגברי במימד “גבריות נשיות”, ניתן להניח שהיה כתוב, שיחסו של המנהל הגבר, מפלה לטובה גברים לעומת נשים.

אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם מידת הנאמנות מוערכת במידה רבה על-ידי המנהל ההודי , מה שמראה על חשיבה קולקטיביסטית. רונן מרדכי גרין ממשיך ומוסיף כי החלטות נלקחות בהודו לטובת המשפחה, יותר מאשר לכיוון הטובה האישית. עבודה טובה יכולה להוביל לגאווה משפחתית ולשידוך טוב לבת. הנאמנות למשפחה ולקסטה עומדת מעל הנאמנות למקום העבודה.

בכתבה שהיתה נכתבת על הודו, סביר שהיה נכתב שרוב העסקים המתפתחים בהודו מבוססים עדיין על העסקת קרובי משפחה בעמדות מפתח, עם העדפה לגברים, אך גם נשים מוכשרות ומשכילות חודרות למשרות בכירות.

גבריות מול נשיות –

המיקום של הודו הוא במחצית “הגברית” של המדינות. החברה ההודית היא חברה מאוד שמרנית. בכל משפחה ישנו “הזכר הבכיר” שיכול להיות סבא, אבא או אח בכור, ולו יש את האחריות האולטימטיבית לכל אחד במשפחה המורחבת.

בכתבה שהיתה נכתבת, היתה מובאת סטטיסטיקה על חלקן הנמוך של נשים ההודיות במשרות ניהול. היה מוזכר בהקשר הזה גם מספרם הגבוה של בנים לעומת בנות, שנובע כנראה בשל נטישת בנות לאחר הלידה.

הימנעות מאי ודאות –מיקומה הנמוך של הודו מראה על יכולתה לתפקד טוב במצב של אי ודאות. בתוך כל המגבלות והכללים שבהם פועלת הודו, מראים ההודים דרכים יצירתיות לפעול בהצלחה לפיתוחה של התעשיה בהודו ולהתגבר על מכשולים שבדרך.

בכתבה שהיתה נכתבת היתה מובאת דוגמא ללקיחת סיכון עסקי שהצליחה, שכן אופן פעולה זו מאפיין את ההודים.

זמן – ע”פ דבריו של רונן מרדכי גרין הודו היא חברה פטליסטית, אם כי למרות זאת נראים סימנים בעיקר בעסקים עירוניים מודרניים, של פעילות שבה ההיררכיה אינה כה מודגשת, ישנו יותר אמון במעגלים שאינם המשפחה, ונראית יזמות.

הדיוק בזמנים אינו מוקפד בהודו, ובכתבה היה מתואר בודאי אי העמידה בלוחות הזמנים של פגישות, לצורך כתיבת הכתבה.

לעמוד הבית של רונן מרדכי גרין