שיקולי בית המשפט בבקשה לביטול היתר ההמצאה:

רונן מרדכי גרין מציע כי נבחן את הסוגיה בהתאם לפסקי הדין: ראדא תעשיות אלקטרוניות בע”מ, סאמיט פאנד ניהול

והשקעות בע”מ ,אלביט הדמיה רפואית בע”מ ואלביט שירותים רפואיים בע”מ, אינטרדקו חברת

המסחר לתעשיות בע”מ.

לפי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד – 1984 יתיר בית המשפט במקרים מסוימים המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לגבולות המדינה,  ובכך תתגבש סמכות השיפוט הבינלאומית של בית המשפט המקומי. לבית המשפט שיקול דעת לגבי סמכותו במקרה שהוגשה בקשה להמצאת כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום.

תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי מונה סדרה של נסיבות , אשר קיומה של אחת מהן הוא תנאי

למתן היתר על ידי בית המשפט להמצאת כתב בי דין מחוץ לתחום השיפוט. הדרישות בתקנה 500

הן בבחינת תנאים הכרחיים למתן היתר אך אינם מספיקים לפי פסק דין ראדא  תעשיות

אלקטרוניות בע”מ .קיומם של תנאי התקנות בעניין המצאה מחוץ לתחום אינו סוף פסוק בנושא,

שכן גם אם מתקיימים תנאי תקנה 500 רשאי בית המשפט להפעיל שיקול דעת באם להתיר את

ההמצאה אל מחוץ לתחום, כאשר בין שיקוליו, עליו לשקול אם בית המשפט הישראלי הוא הפורום

הנאות לדיון בתובענה, ואם יחליט כי לאו, יבטל את היתר ההמצאה, למרות התקיימות עילה

מהעילות המנויות בתקנה 500. לפיכך, בית המשפט בוחן האם הוכח בהליך קיומה של אחת מן

החלופות המופיעות בתקנה מספר 500 . בית המשפט העניק היתר המצאה אל מחוץ לתחום  ניתן

לומר, כי הראתה “טראנס שילוח” שעומדת בדרישה הקבועה בתקנה 500(10) לתקנות.

שיקול נוסף שמראה רונן מרדכי גרין הוא הפורום הנאות והטבעי לדיון, הפורום אליו מצביעות מירב הזיקות הרלבנטיות,

ואשר לו הקשר המהותי והאמיתי למקרה נשוא הדיון. מן התיאור באירוע עולה כי הזיקות לישראל

חלשות יחסית, הספק הוא אינדונזי, התיווך סוכנות ביטוח צרפתית, חברת הביטוח בריטית ביטחה

את המטען, מחסן המטענים של חברת תעופה אינדונזית, המטען נשלח באמצעות חברת תעופה

טורקית, רוב המסמכים שהיו קשורים לעסקה ( עסקת המכר, שטרי המטען, תעודות האחסנה,

פוליסות ביטוח וכו’) נערכו בשפה האנגלית, הזיקה היחידה הקושרת את העניין  לישראל היא רק

היבואנית רובין בע”מ וסוכנות עמילות מכס “טראנס- שילוח” שהם תושבות ישראל , שאר החברות

לא ישראליות, לפיכך נדמה שה” פורום הטבעי” לדון בתובענה הוא בית המשפט באנגליה וגם  בשל

הקושי בניהול התדיינות שכזו בארץ, בית המשפט יבחן מהי מידת זיקתם של הצדדים.

בהקשר של מבחן הזיקות על בית המשפט לשקול שני סוגי שיקולים כפי שטוען רונן מרדכי גרין: האחד – שיקולי נוחות שעניינם

באפשרות הגישה של הצדדים למקורות הראיות, באפשרות לחייב עדים להעיד בבית המשפט,

בהוצאות הכרוכות בהבאת עדים לבית המשפט, באפשרות לראות את מקום ההתרחשות, ובקושי

לאכוף את פסק הדין שיינתן. השני – שיקולים מהותיים, כדוגמת ציפיות הצדדים ושיטת המשפט

לבירור הסכסוך. ככלל, רק אם האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה

בבירור, באופן משמעותי, לפורום הזר, יחליט בית המשפט, כי הוא אינו הפורום הנאות לדיון

בתביעה. במקרה שלפנינו סומך כל אחד מהצדדים על טענה מסוימת על מנת להצדיק את עמדתו.

היבואנית הישראלית- רובין בע”מ באמצעות עמילות מכס “טראנס שילוח” טוענת כי הפורום

הנאות הינו זה בישראל, לעומתה סוברת חברת הביטוח האנגלית שביטחה את המטען כי ההליכים

נגדה צריכים  להתנהל בבתי המשפט של אנגליה וויילס לאור סעיף השיפוט הכלול בהסכם ביניהן,

כי בהסכם ביניהם, נתונה סמכות שיפוט ייחודית לבתי משפט של אנגליה וויילס וכי הפורום

הישראלי אינו  פורום נאות, וכי התביעה צריכה להתנהל באנגליה וויילס.

שיקול נוסף הוא תניית שיפוט, תניית שיפוט ייחודית חורצת בדרך כלל  את גורל הדיון. בעלי הדין

חולקים באשר להיקף תחולתה ולטיבה של תניית השיפוט המופיע בהסכם. יש לזכור כי תניית

השיפוט קובעת שהמקום שבו הדיונים יתנהלו הוא  בבתי המשפט של אנגליה וויילס. תניית השיפוט

יכול שתהא מקבילה ויכול שתהא ייחודית. תניית שיפוט ייחודית מעניקה סמכות בלעדית לבית

משפט מסוים .תנאי שיפוט מקבילה מקנה סמכות לבית משפט מסוים אך אינה שוללת את

האפשרות שסכסוך יתברר בבתי משפט אחרים. באירוע תניית השיפוט קובעת שזירת השיפוט בין

הצדדים תהיה באנגליה וויילס וקובעת כי פוליסת הביטוח תנוהל לפי חוקי אנגליה וויילס וכל צד

מסכים שהדיונים יתנהלו בבתי המשפט של אנגליה וויילס. בתי משפט הן בארץ והן באנגליה דרשו

במקרים מעין אלה כי בעל הדין המבקש לפעול בניגוד לתניית השיפוט ,יצביע על נסיבות מיוחדות

שיצדיקו הימנעות מאכיפה של תניית השיפוט  למשל להימנע מאכיפתה של תניית שיפוט ייחודית

מהטעם שהתובע  אינו יכול לזכות במשפט צדק . השאלה היא איפוא אם מתקיימות בעייננו נסיבות

מיוחדות המצדיקות התעלמות מתניית השיפוט. יש לפרש בדווקנות את המונח נסיבות מיוחדות

ולייחדו למקרים חריגים בלבד.

שיקול נוסף שמציין מר רונן מרדכי גרין הוא שעל בית המשפט לבחון את הפורום לדון בסכסוך בינלאומי שעלול להיות יותר מפורום

אחד, עלול  לגרום להתדיינות כפולה וחשש מקביעות סותרות, פגיעה בנימוס הבין לאומי.

הנקודה המכריעה שלפננו לדעתי  היא קיומו של סעיף שיפוט שלפיו הסמכות נתונה לבית

המשפט באנגליה וויילס .הזיקות לישראל אין די בהן על מנת שבית המשפט בישראל יתיר למעשה

להתעלם מן החיוב החוזי .השאלה שניצבת לפננו היא אם צדק בית המשפט בישראל שהעניק את

היתר המצאה אל מחוץ לתחום  שניתן במעמד צד אחד לבקשת החברה הישראלית. במקרה הנוכחי

שבו קיים סעיף שיפוט, כנראה המסקנה כי מדובר בתניית שיפוט ייחודית המפנה את בעל הדין

לבתי המשפט באנגליה. כדי להתגבר על תניית השיפוט על החברה הישראלית  להראות נסיבות

מיוחדות שיצדיקו התעלמות מסעיף השיפוט, ולמעשה מתן יד להפרתו, כנראה  בית המשפט לא

ימצא ,כי לפי נתוני האירוע  החברה הישראלית לא טענה ולא הצביעה על שיקול יוצא דופן שיש בו

כדי להצדיק פטור שיינתן לה מלכבד את ההתחייבות החוזית שנטלה על עצמה, להתדיין באנגליה

ובוויילס.  באירוע  נאמר שכל הסכסוכים יישבו שם, ונוסח זה מעיד יותר מכול שהכול הסכימו בעת

כריתת ההסכם להעניק סמכות ייחודית לבית המשפט באנגליה ובוויילס, לכן בית המשפט בהכרעתו

כנראה יבטל את היתר המצאה, ובעניין סוגיית פסילת פוליסת הביטוח בגין אי-תשלום הפרמיה לפי

דעתי, לא ידון בית המשפט בסוגייה מאחר ובהתאם לתניית השיפוט  פוליסת הביטוח תנוהל לפי

חוקי אנגליה וויילס  ולכן רק לבית המשפט באנגליה יש סמכות לדון בכל הקשור לפוליסת הביטוח,

ועל פי הדין האנגלי.

לפי דעתי בית המשפט יפסוק לטובת חברת  “תרופון” :במהלך השנה האחרונה , נערכו מגעים בעל פה, בין חברת “תרופון” לקונצרן “מדיקול”  להחדרת התרופה החדשה ותוך כדי כך , הקימה “מדיקול” חברת-בת בישראל שתטפל בהחדרת התרופה האמורה ללא ידיעתה של  חברת “תרופון” . אי גילוי  מידע  חשוב שבמקביל למגעים במשך תקופה ממושכת בת שנה ובקשר מתמשך של 25 שנות ותק שהחברות פועלות בשיתוף פעולה ,כנראה בית המשפט יקבע כי הייתה הפרה של  חובת תום הלב.  הייתה הצעה ,התקיימו מגעים והתנהל משא ומתן  בעל פה  במשך שנה  מה שמוביל לדעתי  אל המסקנה שנקשר קשר חוזי מחייב אף בהעדר מסמך חתום  בין  הצדדים להחדרת התרופה האמורה וכנראה שיטה זאת הפכה לנוהג לאור מערכת היחסים העסקית  במשך 25 שנה וכך  יש לפעול כבעבר. קיומו של תניית בוררות לפיה כל סכסוך בין הצדדים יידון בשוויץ או בצרפת בהתאם לכללי הבוררות ש ה-ICC  לבית המשפט הסמכות להחליט וכמו כן  כל עוד הם לא חתמו על הסכם בוררות, בית המשפט רשאי לדון בסכסוך ולא בוררות ע”פ כללי הבוררות של ה-ICC.