מרחק הכוח
רונן מרדכי גרין מציין כי אמריקאים ממוקמים נמוך יחסית במרחק הכוח. בתרבות העסקית האמריקאית המעבר לשימוש בשם הפרטי הוא חלק ומהיר. מעבר לשלב זה אינו מצריך שיחה חברית מקדימה ארוכה מידי, שמטרתה התוודעות לצד השני. לעומת זאת השימוש בתואר כחלק מהחתימה הרשמית הוא מוקפד ביותר מה שכנראה מראה יותר על הצורך בסדר וארגון ומתן מידע ברור ולאו דווקא על מרחק כוח.
על-סמך הקטע, לפי העובדה ששכרן של נשים עולה על שכר הגברים ניתן להניח שהן מועסקות במשרות בכירות יותר. המיקום ה 38 בטבלת המדינות אכן מראה שמרחק הכוח בארה”ב אינו גדול במיוחד, כך שנשים אינן נרתעות מלהתקדם למשרות ניהוליות.
אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם –
במימד האינדבידואליזים מול הקולקטיביזים מדורגת ארה”ב במקום הראשון עם הציון 91. לכן אין זה פלא שגם נשים, במסגרת השאיפה לשיוויון, אימצו במהירות יחסית את ההתנהגות האינדיבידואליסטית. לפי הכתבה נשים בארה”ב משקיעות הרבה בעצמן ובהתקדמות שלהן, בהשכלה ובהגירה למקומות חדשים.
המפתח להתקדמות האישית הוא השכלה וכך נמצא לפני האמור בקטע “שיותר נשים מסיימות מכלות לעומת גברים.. ”
לא תמיד האפשרויות להתקדם מצויות במקום הפיסי שבו גרות הנשים, וכדי לקדם את עצמן הן אינן מהססות להגר לאזורים אחרים. בקטע נאמר: “ומרבית הנשים האלה (המשכילות יותר) נעות לאזורים עירוניים מרכזיים”
מאחר שנשים מעריכות שנישואין יהיו להן למכשול בהגשמת מאווייהן הן אינן נישאות: “מרבית הנשים האלה לא נישאו מייד לאחר סיום לימודיהן, וכך נותרו פנויות להתמקד בבניית קריירה”. ועוד “בסבירות גבוהה יותר, נשים עירוניות בוגרות מכללה אינן נשואות ואמהות לילדים.. ולכן הן יכולות להקדיש את עצמן לקריירה”
גבריות מול נשיות
האמריקאים בהגדרה הם חברה שיוויונית. לנשים ולגברים ניתנים שם הזדמנויות שוות לפי החוק. לפי רונן מרדכי גרין, “בארה”ב מחזיקות נשים ב 42.5% מהמשרות הניהוליות.. “. אם כי לפי הקטע, גם שם קיימת תקרת זכוכית, שאותה נשים מתקשות לעבור, ובגללה החל משלב מסוים בחייהן פער השכר בין הגברים לנשים שהינו לטובת הנשים בגילאי ה- 20, שהינן משכילות ועובדות בערים הגדולות, מתהפך מאוחר יותר ומראה פער מתרחב והולך לטובת שכר הגברים, כפי שהוא נמדד ברמה הלאומית.
התרבות האמריקאית היא גברית בשל השאיפה להישגים, התחרות העזה על קידומים בעבודה, החוזים האישיים הסודיים – כל אלו ועוד הם מאפיינים גבריים שממקמים את ארה”ב במקום גבוה יחסית.
גם לפי הקטע, הנשים המתוארות הן הישגיות, תכונה המשוייכת לגברים. ההישגיות מתבטאת ברכישת השכלה גבוהה, ובהגירה לערים הגדולות, המבטיחות הזדמנויות טובות יותר, וסיכוי טוב יותר לשיוויון מגדרי, ולהעדר אפליה, “שם פתוחות בפניהן אפשרויות מקצועיות מגוונות, ויש פחות אפליה מגדרית לעומת ערים קטנות יותר ופרוורים… “.
הימנעות מאי ודאות –
מיקום 43 שם את האמריקאים כסובלניים להעדר ודאות. האמריקאים מתמחים בתוכניות כתובות, הצעות ותהליכים כדי להמנע מערפול. כלומר סובלנות לאי-ודאות תוך מודעות עמוקה לנסיון לשלוט בו. לפי הספר גישה זו מוסברת בתחושתם של האמריקאים שהם אומה צעירה וללא מסורת והסטוריה מהעבר איך לפעול, הסטוריה שתקל עליהם בטיפול ובהתקדמות בתהליכים, ולכן הצורך בפרטים.
גישת הניהול בארה”ב היא פרו אקטיבית. הם יוזמים שינויים ובודקים מה קורה, ולא מחכים לאירועים שיקרו. גם לפי הקטע, הנשים לומדות כדי לרכוש השכלה, ומהגרות למקום חדש, שאינו מוכר להן – הערים הגדולות, כדי לשפר את עתידן, “מרבית הנשים האלה (המשכילות) נעות לאיזורים עירוניים מרכזיים”.
זמן –
המושג “זמן הוא כסף” הוטבע בארה”ב. בתרבות האמריקאית זמן איננו עובר לבדו אלא יש לשלוט בו. יש להשתמש בזמן המגיע, העתידי ולא לאצור אותו כהיסטוריה. את הזמן מתכננים לפרטים. האמריקאים מתמחים כתובות, הצעות ותהליכים כדי להימנע מבזבוז זמן. ובר האמריקאי הוא אבי מושג “הניהול המדעי”, שהתמקד במתן הוראות מדוייקות ביותר לכל עובד, כדי לנצל היטב את זמן העבודה.
דיונים מתנהלים בארה”ב ביעילות, ע”מ להגיע למסקנות אופרטיביות במהירות. שיחות עסקיות מתחילות בישיבה על ארוחת בוקר.
האמריקאים מאמינים בתקווה שבעתיד, כך ששינויים מתקבלים כדבר חיובי. לפי הקטע, הנשים משנות את מקום מגוריהן, כדי לפתח לעצמן עתיד טוב יותר.
